תרגום מסמכים לטורקית

משרדי עו"ד רם אפרתי מעניקים שירותי תרגום נוטריוני של מסמכים ותעודות לטורקית, וכן מטורקית לעברית. במהלך שנות הפעילות של המשרד בתחום התרגום הנוטריוני ביצעו צוות המומחים עשרות אלפי עבודות תרגום שונות, חלקם אף הוגשו לשגרירות טורקיה בישראל – המכירה ומעריכה את פעילות המומחים. במידת הצורך, לרשות המשרד עומד איש נוטריון הדובר את השפה הטורקית כשפת אם.

תרגום מסמכים וכן אישורים נוטריונים נעשים ע"י צוות מתרגמים מומחים. צוות המשרד מתאים לסוג המסמך מתרגם מוסמך הבקיא בתחום של המסמך, וזאת כדי לוודא את איכות התרגום של המסמך והתאמתו לטקסט המקורי. תרגום לטורקית מתבצע ע"י מתרגמים מקצועיים הדוברים את השפה ברמת שפת אם. משום שבמסמכים רבים חשובה ההבנה של ביטויים שונים השגורים בשפה הטורקית, צוות המתרגמים המקצועיים יוכלו לספק תרגום מיטבי, עם הידיעה של הביטויים השונים בהם נעשה שימוש.

ניתן להיעזר בשירותי צוות המתרגמים של המשרד עבור מגוון צרכים וסוגים של מסמכים. לקוחות יוכלו לבצע תרגום של מסמכים משפטיים ומסמכי הגירה לצורך קבלת אזרחות ודרכון, מסמכים רשמיים של שגרירויות, מסמכים רפואיים ועסקיים, ועוד. דרך שירותי המשרד ניתן לשלב שפות נוספות במלאכתם התרגום.

בין ישראל לטורקיה קיימים קשרים כלכליים ועסקיים רבים, בין הממשלות ובין אנשי עסקים משתי המדינות. בזכות הניסיון הרב של צוות המשרד בתרגום מסמכים רפואיים, ניתן להיעזר במתרגמים המומחים עבור תרגום מסמכים לטורקית המיועדת לקבלת טיפולים רפואיים בטורקיה או בישראל. כל תרגום של מסמך כזה מצריך התייעצויות עם רופאים הדוברים את השפה הטורקית, ולצוות המשרד קיימים קשרים עם רופאים כאלה. הדבר נכון גם לגבי תרגום מסמכים עסקיים או תרגום טכני- לרשות המשרד עומדים צוות של מומחים חיצוניים הבקיאים בביטויים של תחומי מסמכים שונים.

משנת 1928 ועד היום, הכתב הטורקי הוא באותיות האלפבית הלטיני – זאת עקב הרפורמה בכתב שהנהיג מוסטפה כמאל. הרפורמה נועדה להנהיג את טורקיה לקדמה, וכיום רק חוקרים ואנשים שחיו לפני 1928 מסוגלים לקרוא את הכתב העות'מאני הקודם של המדינה.

כיום, השפה הטורקית שואבת השראה מערבית ופרסית – 20% מאוצר המילים של השפה הטורקית לוקח השראה משתי השפות הללו, למרות ניסיון בשנות השלושים של המאה הקודמת לטהר את השפה ולהוציא כל השפעה זרה על השפה. מילים טורקיות רבות לקוחות מהשפה הערבית: merkez (מרכז, מערבית: مركز), sebep (סיבה, מערבית: سبب), iptal (ביטול, מערבית: إبطال), nokta (נקודה, מערבית: نقطة), saat (שעה, מערבית: ساعة), hüriyet (חירות, מערבית: حرية), וגם tembel (טמבל, מילה שקיימת גם בפרסית, ואולי הגיע לעברית דרך ערבית מדוברת. בטורקית משמעותה "עצלן" ולא "טיפש").