הסמכות להעניק אישורים נוטריונים

הנוטריון, מתוקף תפקידו, בעל סמכות להעניק אישורים נוטריונים לפונים אליו. אישורים נוטריונים ניתנים, תוך שמירה קפדנית על עריכתם לפי לשון החוק. אישורים נוטריונים יקבלו גושפנקא, לאחר שיוטבעו בחותמת הנוטריון וחתימת ידו.
על הנוטריון להחזיק ברשותו העתקים מקוריים מאותם אישורים נוטריונים שהעניק לפונים, והכול לפי כללי סדר וארגון ברורים. כל זאת, על מנת לאפשר בירור תוקפם של אישורים נוטריונים מסוימים, אשר נתן הנוטריון בעבר.
אישורים נוטריונים נועדו למגוון תכליות. אם זה לתרגום מסמך, למען הגשתו ברשויות ומוסדות הדורשים תרגום נוטריון או, אישור של תעודות ומסמכים למיניהם.
לשם מניעת זיופיי מסמכים על ידי רמאים, על הנוטריון להבטיח כי זהות הפונה אליו הינה אכן כפי שהלה מציג.
לא כל אחד יכול להיות נוטריון. למען קבלת הסמכות והענקת אישורים נוטריונים על אותו אדם, להיות בעל תעודת עו"ד, כאשר הינו עוסק במקצוע לפחות 10 שנים, וכן עבר הסמכה מתאימה. הכל כיוון שלאישור נוטריון ישנו משקל ראייתי רב המהווה הוכחה למקוריותו.
אנשים רבים לעיתים צריכים תרגום נוטריון מוסמך. תרגום זה נועד אף לגופים כגון בית המשפט, במיוחד כאשר יש לתרגם מסמך הכתוב בשפה זרה, למען ישמש כראיה בבית המשפט. נזקקים נוספים לשירותי תרגום נוטריון הינם בין היתר: מועמדים לקבלה לאוניברסיטאות בחו"ל, אנשי עסקים המעוניינים לבצע פעולה מסחרית בעולם, בתי חולים אשר מקבלים ציוד חדש מחו"ל חייבים תרגום נוטריון למען בטיחות החולים ועוד.
בעבר, הייתה הבדלה בין נוטריון פרטי לנוטריון ציבורי אשר היה עובד בעיקר מתוך בית המשפט. אולם כיום, המצב הישן אינו בתוקף וכל עו"ד שעובר את הסף שהוזכר לעיל, ושאושר על ידי משרד המשפטים, רשאי לעסוק כעו"ד נוטריון ללא כל הבדל.
לסיכום, ניתן לראות כי תפקידי הנוטריון חשובים ביותר למהלך סדר היום התקין בישראל. על הנוטריון מוטלת אחריות רבה במסגרת תפקידיו הרגישים לעיתים ולכן, ההקפדה על תנאי קבלה לתפקיד ובנוסף, כללי אתיקה מחמירים אשר חלים על מקצוע זה.